רצון, השראה והתנגדות – בין מה שאנחנו רוצים למה שאנחנו רוצים לברוח ממנו

רצון, השראה והתנגדות – בין מה שאנחנו רוצים למה שאנחנו רוצים לברוח ממנו

פורסם בתאריך
  • למה אינני משיג את מה שאני הכי רוצה?
  • לפעמים נראה לי שככל שאני עובדת קשה יותר אני מתרחקת ממה שאני מנסה להשיג…
  • למה אינני מחלים, על אף שאני עושה כל מה שאמור לעזור?

 

מושגים עיקריים:

  • רצון – נתיב ההגשמה של האדם
  • השראה – נביעה של ידיעה פנימית מתוך חיבור למהותנו הגבוהה ולייעודנו
  • התנגדות – חוסר זיהוי של מציאות הנקראת אלינו כמהות שאנו זימנו בעצמנו
  • סנכרון – התיישרות כל המרכיבים שלנו לכיוון משותף
  • קוהרנטיות – עקביות של השדר שאנו משדרים מרבדים שונים שלנו

 

 חוק המשיכה – אנחנו מזמנים מציאות חיצונית כשיקוף למציאותנו הפנימית

אחד החוקים השולטים בעולמנו הוא חוק המשיכה, המצביע על כך שמהויות נמשכות למהויות שדומות אליהן. חוק זה פועל על עצמים ומסות, בדמותו של כח המשיכה המוכר לנו, והוא פועל גם ברבדים אנרגטיים כגון רגשות, מחשבות, אמונות וכוונות.

כשאנחנו במצב רגשי מסוים אנחנו נוטים לזמן לעצמנו אנשים במצבים רגשיים דומים וכן סיטואציות שמעצימות את אותו המצב. כשאנחנו חושבים על דברים מסוימים הם עשויים באופן פלאי להזדמן אלינו, וכדו’. לאור חוק זה, כאשר אנחנו רוצים משהו ומיישרים את כוונותינו ומעשינו עם השגת אותו הדבר, מושא מבוקשנו אמור להמשך אלינו די בקלות.

אולם, בגלל שהמציאות הפנימית שלנו מורכבת, חוק המשיכה פועל גם הוא בצורה מורכבת. כך, התוצאות של המחשבות, הכוונות והמעשים המודעים שלנו עלולות לעתים לבלבל אותנו. הסיבה לכך היא שכבני אדם אנחנו הווים תמיד בכמה רבדים מקבילים של רצונות ואמונות, ואנחנו למעשה מושכים אלינו מציאויות מכל הרבדים האלה, מה שעשוי להיראות ולהיחוות כסתירות.

השפעות חיצוניות על המציאות הפנימית שלנו

מרגע לידתנו כבני אדם, אנו גדלים בסביבה הנתונה להשפעות עצומות של האנשים הסובבים אותנו ברמה הפרטית וברמה קולקטיבית.

האדם גדל בסביבת מבוגרים שמגדלים אותו לאור תפיסותיהם ואמונותיהם, ולאו דווקא מראייה צלולה של מהותו ושל צרכיו העמוקים. מערך תפיסות זה חודר אלינו באופן ישיר ומבנה מערך מכונן של כוחות והשפעות על חיינו, אשר אינם דווקא מיושרים עם הציר הפנימי שלנו.

בשלב מסוים בחייו, אדם עשוי להרגיש כי הוא אינו פועל מרצונו הפנימי, ולחוש תסכול כלפי האופן שבו התארגנו מרכיבים מסוימים של חייו. זה יכול להתבטא בכך שנמצא את עצמנו בעבודה שאינה מתאימה לנו או בשכר שאינו מספק עבורנו, בכאבים או מחלות שממאנים להירפא, במערכות יחסים בהן אנו מרגישים שאיננו יכולים לבטא ולהגשים את עצמנו, בחברה של אנשים שאינם מזינים את אותנו באופן חיובי, וכדו’.

מציאות זו עשויה להציף בנו תסכולים רבים שגורמים לנו לרצות לשנות אותה, ואנו עשויים להתחיל לפעול בדרך השואפת לשנות את מציאותנו לאחת שמותאמת ומטיבה יותר עבורנו.

במצב זה נפוץ מאוד שפועלים למעשה שני כוחות מקבילים:

1. ישנה דחייה ממציאותנו הנוכחית.

2. ישנה משיכה לכונן מציאות אחרת.

השראה, התנגדות וערבוב מסרים

בגלל חוק המשיכה, שני מציאויות פנימיות הפוכות אלו מושכות אליהן אנרגיה.

ביחס למרכיב המשיכה של האדם למציאות חדשה – סביר שיתחילו להימשך אליו מרכיבי מציאות שתואמים את האיכות שאותה הוא מחפש.

מהלך זה אנו מכנים השראה”.

במצב זה האדם מתחיל לקבל מסרים מתוכו ומחוצה לו על האפשרויות למימוש של מה שהוא רוצה. הוא מרגיש שאנשים סביבו תומכים בו ושהוא נקלע לנסיבות והזדמנויות שמובילות אותו יותר ויותר קרוב ליעד המבוקש.

ביחס לדחייה שהוא מרגיש כלפי מציאותו הקודמת – הוא עלול למשוך אליו אנרגיה שיש לה אופי של דחייה.

מהלך זה אנו מכנים התנגדות.

במצב זה האדם למעשה מרוכז בדברים השליליים שבמציאותו. התנגדות נוטה להופיע בדרכים שונות על פי אופיו של האדם, כמו למשל בביטויים של כעס, תסכול, התלוננות, ביקורת, שיפוטיות, התבדלות, אפתיה, קורבנות, הצטדקות וכדו’. להתנגדות הזו יימשכו אנשים, נסיבות והתרחשויות שישקפו ויעצימו אותה. אנשים עשויים להידחות מאותו אדם, או שהוא עשוי למשוך אליו אנשים שמלבים את הקורבנות שלו. עשויות להימשך אליו הזדמנויות שאינן באמת טובות עבורו, עלולות להתרחש סביבו מיני תקלות טכניות, הוצאות בלתי צפויות וצירופי מקרים בלתי נעימים. הוא עשוי לפתח כאבים או מגבלות פיזיות שיעיבו על תפקודו וכדו’. בכל אלה המציאות משקפת אליו חזרה את ההתנגדות שבה הוא שרוי עמוק בתוכו.

לרוב אנחנו משדרים מסרים של משיכה והתנגדות במקביל: אנחנו חווים דחייה כלפי מציאותנו הנוכחית ובו בעת אנחנו נמשכים למציאות חדשה. הייקום יגיב לשני המסרים האלה, והוא יגיב חזק יותר לתדר שהאדם משדר חזק יותר.

אם רוב האנרגיה של האדם היא השראה לכיוון החדש שהוא מחפש וישנם ברקע רק מעט מרכיבים של תסכול ודחייה, סביר להניח שהדרך תיסלל עבורו די בקלות לעבר מציאות טובה יותר. אולם אם המצב הוא הפוך, והדחיה שהוא הווה בה חזקה יותר, אז המציאות עשויה להתחיל לפעול באופן מבלבל ולהיכנס ל”מעגל רשע של התנגדות”.

מעגל ההתנגדות

הדבר שבו אנחנו מרוכזים הוא זה שאנחנו מושכים אל תוך החוויה שלנו. לכן אדם השרוי בהתנגדות גדולה כלפי מציאותו עלול לזמן עוד ועוד מאותם הדברים שמהם הוא סולד.

יתחילו לצוף בו כל המטענים והתסכולים שיש לו ממציאותו הקודמת, והוא יקבל פידבק דומה מאנשים סביבו ומנסיבות שהוא יקלע אליהן. תצוף בו הרבה ביקורתיות כלפי אותה מציאות ואולי גם כלפי עצמו, הוא יתחיל לראות דברים בעין יותר ויותר רעה ויזמן אליו עוד ועוד סיבות לכך. הוא ירגיש שכל רצונו לברוח מהמציאות שלו ושככל שהוא בורח היא רצה אחריו מהר יותר. זהו מעגל ההתנגדות אשר מלבה את עצמו, מושך את התדר של האדם מטה, ומקשה עליו מאוד לחולל שינוי ודרך חדשה עבור עצמו.

נתבונן בכמה דוגמאות לאופן בו עשוי לפעול “מעגל הרשע” של ההתנגדות:

אדם שמתוסכל מאוד ממקום עבודתו ורוצה לעזוב ולמצוא עבודה חדשה:

יתחילו לצוף בו כל המטענים השליליים שיש לו כלפי מקום עבודתו הנוכחי. הוא יתחיל לחפש עבודה אחרת ויראה את יתר העבודות באור מזהיר כנטולי אותם המרכיבים. מהר מאוד הוא יגלה שהוא סונוור ואותם המרכיבים מצאו אותו גם שם. הוא יתחיל לחפש שוב ויגלה שבכל מקום פועלים אותם כוחות שליליים ויאבד אמון בכך שישנו מקום טוב יותר. הוא יפתח תפיסה שככה העולם עובד ושהוא קלוע בתוכו.

זה עשוי לדחוף אותו להקים עסק משלו. הוא ינסה לעשות הכל כדי שהעסק שלו יפעל הפוך ממה שתסכל אותו, ויגלה שהעסק לא מצליח להתרומם. הוא יפעיל עוד ועוד כח נגד אותם המרכיבים שמכשילים את העסק, יעבוד קשה יותר, ישקיע עוד ועוד משאבים, ייקח הלוואות, יעסיק עובדים… לבסוף הוא עשוי למצוא את עצמו שקוע בעסק שהוא משועבד אליו הרבה יותר ממקום עבודתו הראשוני, עם עובדים שהוא מחויב אליהם ועם חובות שעכשיו עליו לשקם.

אישה הסובלת מכאבים כרוניים כל חייה:

מרגישה שהיא צריכה לשים לזה סוף ולהיפתר מהכאבים. היא הולכת למיטב הרופאים והמטפלים כדי לקבל חוות דעת על מצבה, אולם איננה מצליחה לקבל אבחון ממשי. כולם אומרים לה שהיא צריכה לטפל בעצמה טוב יותר- לעשות כך וכך ספורט, לאכול כך וכך. היא לא ממש רוצה, אבל מבינה שזו הברירה היחידה שלה. היא מאמצת דיאטה קפדנית והרגלי ספורט מושקעים. היא לא ממש נהנית ממאמצים אלה, אבל היא כן מתחילה להרגיש טוב יותר, אז היא משקיעה עוד ועוד באותו מהלך.

בשלב מסוים ההתקדמות מתחילה להיתקע, היא חשה מתוסכלת שעל אף מאמציה לא ניכר המשך שיפור. במקביל היא מתחילה לפתח כאבים במפרקים וחשה בתיאבון מוגבר בלתי נשלט. היא מחפשת פתרונות אחרים, מחליפה לדיאטה אחרת, מפסיקה את תרגילי הספורט והולכת לטיפול מסוג אחר. הוא עוזר לה באופן מסוים, אבל כעת צפות אצלה בעיות שינה. היא מרגישה עייפה ומתוסכלת, חלק מהכאבים כבר חזרו לקדמותם, היא מחליטה לחפש טיפולים נוספים… בשלב מסוים היא מסיקה ששום דבר לא באמת יעזור לה, חוזרת להרגליה הראשונים ולוקחת משככי כאבים באופן כרוני כדי למזער את הסבל.

אישה שרוצה למצוא בן זוג:

מחליטה שהיא איננה מוכנה להשאר יותר לבד ושהיא הולכת לעשות הכל כדי למצוא בן זוג. היא מתחילה להתלבש ולהתאפר כפי שחברותיה הנשואות מציעות לה. היא לא מרגישה עם זה לגמרי בנוח אבל היא השתכנעה שזה מאוד חשוב כדי למשוך גברים. היא מתחילה לצאת למקומות הבילוי המומלצים ולהתנהג עם גברים כפי ששאר הנשים שם מתנהגות. היא אכן מתחילה למשוך גברים אבל הם לא ממש לטעמה.

חברותיה מציעות לה לא להיות בררנית מדי ולתת הזדמנות למפגשים האלה. היא נותנת, אבל מוצאת את עצמה בסיטואציות שלא באמת נוחות לה ומרגישה שלא נוצרת אינטימיות שטובה עבורה. היא מסיקה שהיא הבעיה ומתחילה ללכת לטיפול.

היא מתחילה להבין שהקושי שלה טמון בעברה ובקשר שלה עם הוריה, אבל לא ממש מצליחה לשנות דברים במציאות שלה בהווה. היא מתחילה להאמין שהיא מתוסבכת מדי ושאין לה סיכוי להשיג זוגיות טובה, אבל עדיין רוצה להתחתן ולהביא ילדים, אז היא מתפשרת על חלומותיה ומוצאת בן זוג סביר ומתחתנת איתו. לאחר כמה שנים היא לא מצליחה להכנס להריון וגם מרגישה שהיא לא ממש אוהבת את בן זוגה, אז היא מתגרשת ממנו ומוצאת את עצמה שוב לבד.

אדם הסובל ממערכת יחסים מתוחה ותקועה עם אשתו:

מרגיש שהוא לא מצליח לבטא את עצמו ולממש את חלומותיו, ושאין להם את האינטימיות הרגשית והפיזית שהוא מייחל לה. הוא אומר לה זאת והיא אומרת לו שזה בגלל שהוא לא מספיק קשוב אליה ולצרכיה ובגלל שהוא לא עוזר מספיק בבית.

הוא מנסה לרצות אותה, דואג לה ומקשיב לה יותר ועושה עוד ועוד ממה שהיא מבקשת. זה גוזל את כל הזמן שהיה לו לעצמו, לתחביביו ולחבריו, אבל הוא רואה שאשתו שמחה יותר ויש פחות מתח, אז הוא מחליט שזה משתלם. בפנים הוא מתחיל להרגיש פחות ופחות ממומש. הוא מוותר על עוד ועוד משאיפותיו וחלומותיו ומצטבר בתוכו תסכול. הוא מתחיל לאבד קשב כשהיא מדברת איתו וגם לשכוח לבצע את משימותיו. אישתו נעשית שוב מתוסכלת. זה דוחה אותו עוד יותר.

הוא מרגיש חנוק, ויודע שלא יצליח לשקם את הקשר אלא אם כן ישקיע בעצמו. הוא מחליט לפנות לעצמו עוד ועוד זמן לענייניו האישיים ומוצא דרכים להשתחרר מציפיותיה. זה מרחיק אותה עוד יותר ממנו והמגע הפיזי ביניהם מתחיל להתפוגג. זה מתסכל אותו מאוד. הוא רוצה לשקם את המצב ומבקש ממנה שלפחות יהיו ביותר מגע שיאפשר ביטוי של קרבה ביניהם. זה רק מרחיק את אשתו יותר. הוא מרגיש שהמתח הולך וגובר, שכל דבר שניסה לא עובד, ומאבד תקווה ואמון שיש סיכוי להחיות את הקשר שלהם.

מימדים שונים של התנגדות

אנו עשויים למצוא את עצמנו במעגל של התנגדות בהיבטים החשובים ביותר של חיינו או בהקשרים עדינים יותר, בטרדות קטנות שרודפות אחרינו או בשינויים קטנים שאנחנו פשוט לא מצליחים ליצור.

הזיהוי שזהו אלמנט חוזר שאנחנו מנסים להשתחרר ממנו ושכל פעם משיג אותנו מחדש – הוא האיתות שכוחה של ההתנגדות הוא המחולל העיקרי במציאותנו.

באופן מעניין, אנשים המועדים להיקלע למעגל התנגדות מסיבי הם דווקא אנשים בעלי כח רצון חזק במיוחד. אלה אנשים שעשויים להיראות לעיני כל כחזקים, בריאים ומעוררי השראה ביותר, ועשויים להחזיק בתפקידי הובלה ומנהיגות. החלק של ההתנגדות הוא לרוב בלתי נגלה וחבוי במעמקי העבר הבלתי מעובד שלנו. לעתים, התנהלותו של אדם בתוך מעגל של התנגדות עשויה להראות מרשימה בגלל הכוחות, האמונה והרצון המושקעים בתוכו.

לעיני הסובבים, פעמים רבות אפילו נראה שהמהלך שהאדם נמצא בו מוביל אותו אל מבוקשו. ואכן, הוא עשוי בדרך להשיג חלק מהדברים שביקש. אולם בעומק, במחוזות הנסתרים, האדם עשוי לחיות עם אותם התסכולים והמצוקות שעימם התחיל, ואלו עלולים להסלים ולהחמיר משום שבתוך מעגל שכזה המציאות נוטה להוכיח שלא משנה מה משנים, לא מגיע האושר המבוקש, ושאותו הדבר שממנו אנו בורחים מוצא אותנו שוב ושוב בפנים שונות.

מצב זה עלול להתפתח, למשל, לכדי התפרצות בלתי מוסברת של מחלה שמפתיעה מאוד את האדם ואת סובביו. היא עשויה להותיר אנשים עם תחושה שהייקום הוא שרירותי, ושלא משנה מה נעשה בתוכו – הבריאות, ההגשמה והאושר שלנו נתונים לכוחות חיצוניים גדולים מאיתנו, שהם המכוננים האמיתיים של חיינו.

מסקנה זו מחלישה מאוד את האמון בכוח שלנו לברוא את המציאות של עצמנו ועלולה להוביל לחווייה של אוזלת יד ולדכאון.

שחרור ממעגל ההתנגדות ומעבר למעגל ההשראה

כל עוד אנחנו חווים שמצבנו הוא בעיה או תוצר של כוחות חיצוניים שפועלים עלינו ומחלישים אותנו, אנחנו משדרים לייקום חוסר סנכרון פנימי והוא ישיב הדהוד של אותו המסר.

אם אנחנו מזהים את המצב כשיקוף למצבנו הפנימי, המוגש לנו כמתנה על מנת להרחיב את המודעות והתבונה שלנו, אנו יכולים לבקש לראות ולהבין דברים טוב יותר.

בתגובה, היקום ישלח לנו אנשים ונסיבות שיסייעו לנו בכך ויובילו אותנו בדרך לשיפור המצב שלנו במהלך של למידה, התפתחות והשראה.

ניתן להתוות כמה שלבים במעבר זה:

1. הקשבה:
שמיעת המסר שיש להתנגדות בעבורנו.

הדבר שאנו חשים כלפיו התנגדות בא לספר לנו על מרכיב חשוב בחיינו שאיננו מסונכרן עם הציר הפנימי שלנו. זו מתנה חשובה והזמנה להקשיב לה היטב ולשמוע מה בחיינו אינו יושב במקומו ומבקש שינוי והתחדשות.

למשל: אדם הרוצה לרדת במשקל ולא מצליח – עשוי לזהות שיש לו התנגדות לדימוי הגוף שלו ולקבלה שלו את עצמו כפי שהוא.

הגוף שלו “לא רוצה” לאפשר לו להיות בהתנגדות הזו כלפי עצמו אז הוא לא משתף פעולה עם מאמציו עד שאותו האדם יעשה עבודה של קבלה עצמית, שתאפשר למצב להתחיל להשתנות.

2. זיהוי:
זיהוי המציאות שאנו בתוכה כשיקוף של מקומנו הפנימי, ולא כבעיה שיש לפתור.

התבוננות על איך זימנו מציאות זו אלינו ועל מה שיש לה לספר לנו עלינו. אנחנו יודעים על עצמנו למעשה הרבה פחות ממה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים, ובאנו לעולם כדי לגלות עוד ועוד ולהתרחב. המציאות החיצונית שלנו היא כלי עוצמתי ביותר ללימוד עצמי והרחבת המודעות שלנו.

העמדה המועילה ביותר להיות בה ביחס לשלב זה היא סקרנות ופתיחות כדי לשמוע עוד על מי אנחנו באמת, על השאיפות העמוקות שלנו, על הכוחות הטמונים בנו, על נקודות התורפה שלנו ועל האתגרים הפנימיים הניצבים בפנינו. אנו יכולים לפתח מודעות לשפה שבה אנו מתארים את מה שאנו חווים, ולזהות – האם אנו מתבוננים על כך כהזדמנות או כבעיה.

כאשר אנו מזהים שאנו מתייחסים למצבנו בעיה, אנו יכולים לשאול את עצמנו כיצד נוכל לתאר את המציאות אחרת, באופן שירחיב אותנו ויזכיר לנו שמה שהגיע אלינו, אנו זימנו אותו לעצמנו לשם לימודנו.

למשל: אדם שאינו מצליח להרים עסק עצמאי עשוי לזהות שהעסק הוא לא הבעיה עצמה, אלא שיקוף לאמונות עמוקות שלו על כך שהוא איננו ראוי להערכה והצלחה. העסק איננו המכשול האמיתי, אלא האמונה של האדם בעצמו. אם הוא יזהה זאת וייכנס לתהליך של פרימה ועיבוד מחודש של מערך האמונות שלו, הוא עשוי לגלות על עצמו היבטים וכוחות שלא הכיר ולטפח את העוצמות שלו ויכולות שיתוף הפעולה שלו באופן מדויק יותר. כך ישתנה התדר שבו הוא הווה וייתכן מאוד שהעסק יתחיל לפרוח די בקלות.

3. קבלה:
מעגלי התנגדות הם אלמנט בסיסי ונפוץ ביותר בקרבנו כבני אדם. זוהי לרוב ברירת המחדל של הכאבים הפיזיים והרגשיים שלנו אלא אם כן הצלחנו לשנות משהו עמוק בתוכנו.

הדרך להתחיל להשתחרר מדפוס זה הוא לשחרר את ההתנגדות שלנו כלפי ההתנגדות עצמה.

איננו רוצים להכנס לעמדה של דחיה של הקושי שאנו חווים וביקורת עצמית על כך שאיננו מצליחים להשתחרר מהמעגל הזה. מצבנו קודם כל צריך מאיתנו תדר של זיהוי, קבלה והכלה כדי שהוא יוכל להתחיל להשתחרר. נדרש הרבה רוך עצמי וסבלנות לשם התהליך הזה והמועיל ביותר הוא קודם כל להוות בעמדות אלה כלפי עצמנו. איננו נוטים לשנות דפוסים ביום אחד וככל שאנו שוהים ביתר חמלה כלפי עצם התהליך, היקום יהדהד לנו חמלה בחזרה ויסייע לתהליך להיות חלק ופשוט יותר.

למשל: אישה הסובלת מחרדות עשויה לגלות שהן נובעות מפוסט-טראומה כתוצאה מתאונת דרכים קלה שהיא נקלעה לתוכה. תופעות החרדה שלה די חמורות ומעיבות על חייה. היא נמצאת בטיפול רגשי-קוגנטיבי וגם נזקקת לקחת כדורי הרגעה. היא מרגישה שהתופעות שלה לא פרופורציונליות לטראומה שהיא חוותה ומפתחת ביקורת עצמית כלפי אי-ההתקדמות שלה בטיפול וכלפי התלות שלה בכדורים.

עמדה פנימית זו מקשה מעיבה על הצלחתו של הטיפול. אם היא תצליח לקבל את הקשיים והאתגרים שלה כפי שהם, לכבד את אי-ההבנה שלה לסיבה שהיא מגיבה כל כך חזק, ולאפשר לתהליך הטיפולי לקחת את הזמן והמשאבים שהוא זקוק להם, סביר מאוד שהמערכת שלה תתחיל לספוג טוב יותר את הריפוי שהיא עוברת והיא תחלים באופן מהר ושלם יותר.

4. ריפוי:
לרוב, המרכיבים שיש לנו כלפיהם התנגדות הם איתות לפצעים מהעבר שלנו שלא נרפאו ולא עובדו.

הם קוראים לנו להציף אותם ולהביא אותם לכדי ריפוי ועיבוד מחודשים כדי לנקות את המרחב שלנו ולאפשר לאנרגיה חדשה להתחולל.

ישנו מגוון רחב של סוגי תהליכים שיכולים לסייע למהלך הזה. ניתן לקבל סיוע מקצועי עבור כך, או לעשותם באופן עצמאי.

עוד על תהליכי ריפוי של פצעים וכאבים מן העבר: ריפוי כאבים ואמונות מן העבר

למשל: אישה שלא מצליחה להכנס להריון עשויה להיכנס למסע פנימי הלוקח אותה לינקותה בו חוותה נטישה קשה מאמה והחליטה באופן תת מודע שהיא לא תביא ילדים לעולם לחוות את אותו הסבל שהיא חוותה.

מן הפרספקטיבה הבוגרת היא יכולה לרפא את אותו הפצע שנחקק בה, לפתוח מחדש את תפיסותיה על הורות ולגלות מחדש את רצונה העמוק להרות וללדת. תהליך זה עשוי לסלול עבורה את הפתח הרגשי הדרוש עבורה כדי להתעבר.

5. הזמנה להשראה:

ההתנגדות מתקשרת איתנו דרך זיהויינו של מה שאנחנו לא רוצים.

ההשראה שלנו מתקשרת איתנו דרך מה שאנחנו כן רוצים.

כדי להזמין ולחזק את ההשראה שלנו אנו מתחילים לשאול את עצמנו מה אנחנו הכי רוצים? מה אנחנו באמת מרגישים? מה אנחנו יודעים בעומק? מה הייחודיות שלנו? במה אנחנו טובים? מה יעשה לנו טוב? מה ירחיב אותנו? אנחנו מקבלים את התשובות שעולות בפשטות וללא שיפוטיות ומזמינים את עצמנו ואת הייקום לפתוח פתחים למימוש של תובנות והנחיות אלה.

למשל: אדם הסובל מבעיות שינה עשוי לשהות מדי לילה במשך שעות בחוויית תסכול על כך שאינו נרדם. תסכול זה מוסיף עומס רב על המערכת שלו, שכנראה נמצאת מראש במתח גבוה, והעומס הזה מוסיף על הקושי שלו להירדם.

אם הוא יחליף את התסכול שלו בשאלה מה הוא כן רוצה לעשות בשעות האלה שהוא בכל מקרה ער בהן, יכול להיות שהוא יגלה שהוא נמשך למשל, לנגן, ויחליט ללכת על זה. עמדה זו תסייע למערכת שלו להרפות, וכחלק מתהליך רחב יותר של ריפוי הוא עשוי למצוא שיום אחד הוא נמשך לישון ונרדם בלי שהוא בכלל שם לב…

6. יישום הנחיות ההשראה שלנו:

יצירת מרחבים בחיינו שמעודדים את מה שאנחנו כן רוצים.

עוטפים את עצמנו באנשים, מקומות, דברים ונסיבות שמחזקים  ומזמינים היבטים אלה. עושים את מה שאנחנו מרגישים שבאמת עושה לנו טוב ולא מה שאחרים אמרו לנו או שאנחנו חושבים שאמור לעשות לנו טוב. מוודאים שאנחנו משקיעים מספיק משאבים לשם כך ושאיננו משאירים זאת לסוף סדרי העדיפויות, כדי שהדברים אכן יקבלו מימוש אמיתי ולא יישארו כרעיונות תאורטיים.

למשל: אישה העובדת בעבודה משרדית מרגישה חוסר במשמעות ומימוש. היא מתבוננת פנימה ומגלה שהיא בעצם רוצה להיות תכשיטנית. היא מתחילה לדמיין את עצמה יוצרת תכשיטים מופלאים ומוכרת אותם בכל העולם, אך ממשיכה לעבוד באותה עבודה, ומפנה רק שעה ביום להכנת תכשיטים. היא מוצאת שהעסק לא מתרומם ומרגישה שאולי היא טעתה והיא לא מוצלחת מספיק בשביל להגשים את חלומה.

גם אם היא לא תעזוב את העבודה מיד, אלא תבנה את העסק באופן הדרגתי, על מנת שלכיוון החדש הזה תהיה מספיק תאוצה בשביל להתרומם, היא צריכה להפנות אליו יותר משאבים. יותר שעות ביום, להקיף את עצמה באנשים שעושים דברים דומים, ללכת לירידים של תכשיטים, לשוטט באינטרנט על אותו התחום וכדו’. היא צריכה לעטוף את ההילה שלה באנרגיה שדומה למה שהיא רוצה להביא לחייה כדי להיטען כל הזמן באמונה, בהשראה ובמוטיבציה להמשיך לקדם את המהלך החדש שלה.

7. נקיון של המרחב שלנו:

מרחיקים ומנטרלים מאיתנו כמה שיותר מרכיבים שמחלישים אותנו וגוררים אותנו חזרה למקום שממנו אנו רוצים להשתחרר.

כשאנו משנים משהו בתוכנו, לרוב המציאות סביבנו איננה משתנה בין רגע, ועדיין מורכבת מחלקים רבים השייכים למציאותנו הקודמת. אלה עשויים להיות אנשים, הרגלים, מחויבויות, חפצים, מאכלים, מקומות ושאר מרכיבים, שאינם מטיבים איתנו. מרכיבים אלה ינסו למשוך אותנו חזרה למקומנו הקודם ו”לשכנע” אותנו שאין לנו מספיק כח עבור המהלך שלנו. עדיף לנסות לנטרל כמה שיותר מהם כדי להפחית מהשפעתם עלינו.

בנוסף, אם וכאשר הם בכל זאת מזדמנים אלינו, מזהים אותם כחלק מההתרחשות הטבעית בתהליך המעבר ומאפשרים להם לחלוף בלי להסעיר את האמון שלנו במהלך שאנו עושים.

למשל: אב שיש לו קושי עם הילד שלו. מערכת היחסים מתוחה, כל הזמן נוצרים חיכוכים ושניהם מתחילים להרגיש סלידה אחד מהשני. האב מחליט לעשות מהלך עמוק בתוך עצמו. הוא מתחיל להקשיב יותר לילד, משנה את הגישה אליו, ויוזם זמן איכות.

אולם הדברים עדיין תקועים. יכול מאוד להיות שבעוד האב הוסיף ממשקים חיוביים עם הילד הוא לא ניקה את נקודות המתח שעדיין יושבות ביניהם ומעיבות על היחסים. מתוך התבוננות רגישה, האב עשוי לשים לב למשל, לכך שבזמן שכל המשפחה ביחד, אח אחר נוטה למשוך את כל תשומת הלב של האב והוא מאבד קשב אל הילד. הוא מגלה גם שבנוגע לשיעורי הבית של הילד, האב דוחק בו לעשות אותם באופן שמעיב על הילד ומרחיק אותו מרצונו שלו. בנוסף, הוא מבחין בכך שישנו בבית מאכל מסוים שהילד רוצה ממנו בלי סוף והאבא נדרש להיות בתפקיד השוטר הרע שמגביל אותו בכמות.

כל המרכיבים האלה מושכים את מערכת היחסים שלהם אחורה ומקשים עליה להתקדם למרות מאמצי האב. הם דורשים התייחסות ונקיון. יועיל לאב, למשל, להיות מודע יותר לאופן שבו האח השני מפעיל אותו ולנטרל חלק מכך, לשחרר לזמן מה את האחריות שהוא לוקח על שיעורי הבית של הילד, ולדאוג שלא תהיה בבית כמות גדולה של אותו המאכל.

8. נתינת תוקף להתקדמות התהליך:

נותנים הרבה תוקף להשקעה שלנו בהגשמה של מה שאנחנו רוצים בעומק ולהדהודים שאנחנו מקבלים מהמציאות שאנחנו בדרך הנכונה לנו.

מאמצים ומחזקים את מה שעולה בתוכנו מתוך השראה. בזמנים שלא עולה השראה, מחכים לה בסבלנות בלי לאבד אמון ולהישאב חזרה למעגל ההתנגדות. נותנים לה תוקף, מאמינים לה, עושים את מה שהיא מובילה אותנו לעשות. אם אין השראה חדשה מחכים בסבלנות ועושים בינתיים את מה שאנחנו כבר יודעים שטוב לנו. ההשראה לא נענית היטב לדחיקה ולחץ- אלה הן עמדות המחזקות את ההתנגדות. ההשראה נענית היטב ובזמנה הנכון לנינוחות, הרפייה ואמון.

למשל: אדם עם נטיות דיכאוניות עשוי להיות בתהליך טיפול מועיל מאוד, אבל נקודת המבט הדיכאונית שלו עשויה כל הזמן לספר לו שהוא לא באמת מתקדם, ושהוא עדיין לא מוצא עניין והתחדשות בשום דבר.

יועיל לאותו אדם לזהות את הרגעים הקצרים שבהם הוא מרגיש אחרת, את הקריצות של המציאות אליו עם הזדמנויות חדשות, את הרעיונות החדשים שעולים לו מדי פעם, את השיפורים העדינים במערכות היחסים שלו עם קרוביו וכדו’. תוקף זה מחזק את ההיבטים האלה בתוכו ועוזר להם לגדול ולצמוח במימדים הולכים וגדלים.

נתבונן איך האנשים מהדוגמאות הראשונות עשויים לעשות את המעבר ממעגל ההתנגדות למעגל ההשראה:

אדם שמתוסכל מאוד ממקום עבודתו ורוצה לעזוב ולמצוא עבודה חדשה:

מהתבוננות פנימית, אדם זה מגלה שהוא מתוסכל לא מהעבודה עצמה, אלא מכך שהוא מרגיש שלא מעריכים אותו מספיק. מתוך מסע אל העבר שלו, הוא מגלה שלא הכירו והעריכו את כשרונותיו כשהיה צעיר, ולכן למד גם הוא לא להעריך את עצמו. הוא עובד עם המרכיבים האלה בתוכו, מזהה במה הוא מרגיש שהוא טוב, מעצים זאת ומעניק לעצמו תוקף והערכה עצמית. הוא מחליט שהוא ייחפש עבודה בתחום הזה ואכן, לאחר זמן לא ארוך הוא מוצא.

אישה הסובלת מכאבים כרוניים כל חייה:

אשה זו מודעת לכך שהיא נוטה לדאוג ולטפל בעיקר באנשים אחרים. כשהיא מתבוננת פנימה, היא מגלה שהכאבים שהיא מחזיקה משרתים אותה למשוך את תשומת הלב שלה כלפי עצמה, לדאוג לעצמה ולהעניק לה לגיטימציה להפחית לפעמים מהאחריות שהיא לוקחת על עצמה.

היא שואלת את עצמה מה ייטיב איתה ומה מעמיס עליה כעת. היא נזכרת בחלום נשכח שלה לרקוד ומתחילה ללכת לחוגים.

במקביל היא מגלה שהדאגה שלה לאחד מילדיה אינו מטיב איתה או עימו. היא מצליחה לשחרר דאגה זו ולשדר לאותו ילד את האמון שהוא צריך בשביל להשתחרר מהטיפול שלה.

הכאבים מתחילים להתפוגג וגופה מתחיל לחזור לעצמו, מה שמדברן אותה להכניס עוד ועוד מרחבים מזינים למציאות שלה ולשחרר עוד אחריות בלתי נצרכת. היא מוצאת שחייה נעשים קלילים ושמחים יותר והכאבים נותרים נחלת העבר.

אישה שרוצה למצוא בן זוג:

היא מחליטה שהיא מפסיקה לשים את תשומת ליבה על היעדר בן הזוג, אלא לדמיין את עצמה כאילו היא כבר בזוגיות טובה ולחיות ככה. מן המקום הפנימי הזה היא מחדשת את המלתחה שלה בבגדים שמרעננים ומעצימים אותה. כעת היא מרגישה יפה ורוצה לצאת לעולם. היא שואלת את עצמה איפה היא מבלה עם בן הזוג שלה ועולה בה שם של בית קפה שאהוב עליה. היא הולכת לשם לבד מדי כמה ימים, קונה לעצמה ארוחה שמשמחת אותה, מקשיבה למוזיקה ומתבוננת ביתר היושבים בבית הקפה.

היא מדמיינת את בן זוגה יושב מולה ועולות בה תובנות לגבי טיבו של בן הזוג שהיא רוצה ולגבי שינויים נוספים שהיא יכולה לעשות בחייה שישמחו ויעצימו אותה עוד. היא מתחילה ליהנות מחייה החדשים ומרגישה פחות לחץ למצוא זוגיות. תוך שנה בן זוגה מגיע אליה בקלות והם נכנסים לזוגיות שמחה, מעשירה ומעצימה.

אדם הסובל ממערכת יחסים מתוחה ותקועה עם אשתו:

אדם זה מחליט להפנות את תשומת ליבו פנימה ולשאול את עצמו איך הוא מרגיש כשהוא עם אשתו? הוא מגלה שהוא מרגיש מאוים מאוד, כאילו הוא נתון תחת מבט של ביקורת תמידית. הוא שואל את עצמו מתי הפעם הראשונה שהוא הרגיש זאת, ומגלה שזו היתה חוויית הילדות שלו מאימו, מה שהבנה בתוכו את האמונה שאישה היא ייצור ביקורתי ותובעני. בתהליך של ריפוי הוא מעבד מחדש את ילדותו ונפתח לאמונות חדשות ומיטיבות כלפי נשים, ביניהן האמונה שנשים הן ייצור מורכב ומסתורי. אמונה זו מציפה בו סקרנות רעננה לגבי אישתו וממקום זה הוא נמשך להיות איתה יותר, לשאול אותה, לשמוע אותה ולגלות אותה מחדש.

תנועה זו של האיש מתחילה להנביע באישתו צדדים חדשים, רכים ומזמינים, ביניהם סקרנות וקבלה כלפיו. מתוך מרחב זה היא מעודדת אותו ליצור מרחבים מזינים עבור עצמו והוא מתחיל לעורר מחדש ולתת מימוש לתחביביו, שאיפותיו וחלומותיו. מערכת היחסים שלהם עולה חזרה על מסלול של אמון ומשיכה, ונוצרת להם שפה חדשה משותפת של שיתוף, סקרנות ועזרה הדדית.

קוהרנטיות פנימית וחיצונית

ישנה כיום תעשייה נרחבת המכוונת ומעודדת לשינויים חיצוניים שעלינו לעשות על מנת להשיג את מבוקשנו.

חלק משינויים אלה עשויים למסך עבורנו את חווייתנו הפנימית ולהרחיק אותנו מעצמנו, וחלק מן השינויים האלה אכן יכולים להועיל במסע שלנו ולסייע לנו לארגן את חיינו באופן שמתאים למשוך אלינו את מה שאנחנו רוצים. שינויים חיצוניים אלה גם יכולים להקרין פנימה ולהוות מרכיב משמעותי מיצירת השינויים הפנימיים העמוקים שאנחנו מבקשים.

השאלה היא האם אנחנו פונים לשינויים האלה מנקודה פנימית של השראה ומשיכה להתחדשות, או שאנחנו פונים אליהם בגלל התנגדות למצבנו הנוכחי ורצון לברוח ממנו.

הייקום מגיב בצורה המיטבית והברורה ביותר לשדרים קוהרנטיים, כלומר: עקביים. אלו שדרים שמותאמים ביניהם במכלול הרבדים שמקרינים אותם, כמו אדם הנמצא באותו התדר בהתנהגותו, רגשותיו ומחשבותיו.

התנהלות קוהרנטית פנימית וחיצונית מזיזה אותנו ממעגלים של התנגדות למעגלים של השראה, ומעצימה את מודעותנו וכוחנו להיות הבוראים של מציאותנו כפי רצוננו.